ישע תכנון תנאים סוציאליים בע"מ נ' פלדהיים ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית על סכום של 62,962 ₪ נכון ליום הגשת התביעה (והכוללת בתוכם את השיק שחזר נשוא התביעה השטרית).

התביעה לכאורה פשוטה.

התובעת סיפקה סולר לנתבעים ולא קיבלה את מלוא כספה בגין אספקת הסולר, על פי חשבוניות מצורפות, נשוא כתב התביעה.

מדובר בתביעה מאוחדת אך למעשה הסכום השטרי נשוא התביעה השנייה כלול על פי הצהרת ב"כ התובע בסכום התביעה, כך שלמעשה המדובר בעניין אחד.

הנתבעים היו מיוצגים בעבר ע"י עו"ד נור, שהלך לעולמו במהלך המשפט ונעשו חילופי ייצוג וזו אחת הסיבות להימשכות ההליכים בתיק זה.

מכל מקום, טענות ההגנה של הנתבעים, כפי שבאו לידי ביטוי בכתבי הטענות ובתצהיר הנתבע 1 בשם שני הנתבעים, שאכן הסולר נשוא כתב התביעה סופק, תמורתו לא שולמה אך הסיבה לכך הינה הבטחה של מנהל ובעלי התובעת (המצהיר יהודה בוכניק), כי הנתבעים יקבלו הנחה משמעותית במחיר הסולר, דבר שבדיעבד התגלה לנתבעים כלא נכון ומשכך יש לקזז מס' שנים אחורה את הסכומים ששילמו הנתבעים ביתר.

קיזוז זה על פי חוו"ד שניידר משה, המצהיר מטעמם של הנתבעים מלמד, כי אין כל חוב ולמעשה התובעת היא שחבה לנתבעים אלפי שקלים.

זו טענת ההגנה של הנתבעים במסגרת כתבי הטענות הטעונה הכרעה ע"י ביהמ"ש.

טענות אחרות, אם היו לנתבעים, כמו למשל ששילמו כספים כאלו או אחרים שזכרם לא הופיע בכרטסות שהוצגו ע"י התובעת בשיקים כאלו או אחרים שניתנו על ידם ומשכך יש לקזז זאת מהחוב הנתבע, היו צריכות להיטען במפורש בכתב ההגנה או בתצהיר ואם יתגלו, כפי שהיה ניסיון לטעון בישיבת ההוכחות בתיק זה בשלב מאוחר יותר, היה על הנתבעים לעתור לתיקון כתב ההגנה ו/או הגשת תצהיר משלים.

אני מציין זאת משום שבסוף חקירתו הנגדית הארוכה יחסית של נציג התובעת ועלי לציין, כי אפשרתי חקירה ארוכה שבחלקה לטעמי היתה לא רלוונטית של נציג התובעת, על מנת לבחון אם עדותו תיסתר ולאור בקשת ב"כ הנתבעים במעמד ההוכחות להגיש כראייה מס' שיקים (4 שיקים) בערך כולל של 33,000 ₪ שלטענתה אינם חלק מכרטסת התובעת.

הוצגו צילום השיקים במעמד ההוכחות (לא מקור) וכן תצלום הגב של השיק, כאשר לטענת הנתבעים שיקים אלו נפרעו בפועל.

ב"כ התובעת מצידו התנגד מכל וכל להצגת ו/או קבלת השיקים כראייה משום שמדובר ב"הרחבת חזית" אסורה. המדובר במסמכים שלא גולו ולא ניתן היה לבדוק אותם ובמיוחד לאור העובדה שמוצגים תצלום של השיקים בלבד עם תצלום של חלק אחורי של השיקים, כאשר לא ידוע וברור אם אכן מדובר בחלק האחורי "האמיתי" של אותם שיקים.

בתגובה הציגה ב"כ הנתבעים מכתב ששלחה לב"כ התובע ביום 12.3.13 (8 ימים לפני מועד ההוכחות ביום 20.3.13), שבו נאמר בסעיף 2: "להלן מסמכים שהגיעו לאחרונה לחזקת מרשי: צילומי שיקים". יש לציין כי לא צורפו השיקים למסמך הגילוי הספציפי.

לאחר שבחנתי את הסוגייה ולאחר שציינתי, כי בפסה"ד העיקרי עם קבלת סיכומי הצדדים שהתקבלו אך כעת, אתן את דעתי לסוגיית קבלת השיקים כראייה, אני נותן את החלטתי בעניין זה – אני דוחה את בקשת ב"כ הנתבעים לצרף כראייה נוספת את התצלום של השיקים האמורים ובמאמר מוסגר אציין, כי גם אם הייתי מקבל אותם כראייה, לא היה בכך כדי לשנות את מסקנתי ביחס לתיק זה אשר תפורט בהמשך.

הסיבה לאי קבלת השיקים פשוטה – מדובר בהרחבת חזית אסורה שבמהלכה משתמשים בשיקים שמבוקש להגיש אותם בחקירה נגדית של מצהיר התובע, בטענה שלא הועלתה לא בכתב הגנה, לא בתצהיר, לא בקדמי משפט רבים שהיו בתיק זה, כי מדובר כביכול בסכומים ששולמו ע"י הנתבעים ולא זכו להתייחסות בכרטסת התובע.

לא ניתנה לתובע בפועל שום אפשרות לבדוק טענות אלה, לבדוק את השיקים, את החתימות (כזכור, הוצגו תצלומי שיקים לרבות חלק אחורי שלא ברור כלל אם הוא שייך לאותם שיקים). אם רצו הנתבעים להכשיר את קבלת השיקים כראייה, יכלו לבקש זאת על דרך של תיקון כתבי ההגנה, הגשת תצהיר משלים, ייתכן והיו צריכים לשאת בהוצאות עקב תיקון כתבי הטענות, אולם לאחר שהיו ניתנות החלטות בעניין היו יכולים לפעול כמי שמצופה ממי שמציג הגנה בהקשר זה.

"הגילוי" אליו מתייחסת ב"כ הנתבעים של אותם שיקים איננו גילוי אמיתי, במיוחד שמדובר ב-8 ימים לפני מועד הוכחות וציון של ב"כ הנתבעים, כי ברשותה צילומי שיקים ללא פירוט או הסבר במיוחד לאור האמור לעיל, אינו מלמד על גילוי אמיתי וסביר.

אשר על כן, הבקשה לקבל את השיקים כראיה והטענה שכביכול השיקים מלמדים על תשלומים כספיים בסדר גודל של 33,000 ₪ אשר אינם באים לידי ביטוי בכרטסת התובעת, דינן להדחות ואינני רואה באותן שיקים כחלק מראיות התיק וכראיות שיכולות לסייע בידי הנתבעים.

אני עובר לדיון לגופו של ענין.